מרסל טוביאס ז"ל
מפקד, מנהיג, מורה-דרך, "אבי הצנחנים" גדוד 890.

לפרק הקודם

קורות חייו - פרק 4.

 לפרק הבא

מרסל מתנדב לשרת בלגיון הזרים הצרפתי. בתקופה זו דחפה אותו רוחו הרומנטית והסוערת לנטוש את אוסטריה והוא מתנדב כטוראי ל"לגיון הזרים" הצרפתי, עובר טירונות קשה ומפרכת בבסיס הטירונים של הלגיון - סידי-בל-עבאס שבאלג'יר. ומשתתף במלחמתה הקולוניאלית של צרפת בצפון אפריקה.

בגיל 22 עזב מרסל את אוסטריה עם מסמכים מזויפים על שם "יוסף קלטנברונר", עלה על רכבת למרסיי ומשם חצה את הים התיכון אל העיירה סידי-בל-עבס שבאלג'יר. בעיירה זו היה בסיס הקליטה והמיון של מתנדבי "לגיון הזרים הצרפתי" (בצרפתית Légion Étrangère). האופי הבינלאומי של חיילי הלגיון, המסורת של הסתרת העבר, משטר ברזל באימונים ומשמעת מים, יצרו הילה של מסתורין והגזמה סביב השרות בלגיון הזרים. הלגיון הוקם בשנת 1831 בעזרת מתנדבים שכירי חרב במטרה להלחם במלחמתה הקולוניאלית של צרפת ברחבי העולם ובאופן מיוחד בצפון מערב אפריקה (אלג'יר, טוניסיה ומרוקו). מרסל שהיה גבוה וחסון, התקבל ללגיון "בלי בעיות" וחתם, כמו כל המתנדבים, על התחייבות לשרת בלגיון הזרים חמש שנים. במשך ארבע חודשים עבר טירונות קשוחה וברוטלית שבסופה הוצב באחד הגדודים שפעלו בצפון אפריקה.

בבית הוריו בוינה גברה הדאגה לגורל "הילד". לאחר חיפושים נרחבים הצליחו הוריו למצוא אותו באפריקה. בעזרת דיפלומטים, קונסול אוסטריה ותשלום כופר נאה, הצליחו להתיר את החוזה שלו ולהחזיר את מרסל הביתה לוינה.

חיילי לגיון הזרים הצרפתי בתמונה משנות ה-30